ינאי - מרכז הפרי והירק בע"מ נ' חכמון

החלטה

1.בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטולו של פסק דין שניתן על ידי כבוד הרשמת אלפסי (כתוארה דאז) ביום 1/9/2005 לפיו חוייב לשלם למשיבה סך של 27,071 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

2.לטענתו מדובר בפסק דין חלקי שניתן נגדו ללא ציון שמו של נתבע מספר 2 בכתב התביעה וללא חתימת הרשמת על גבי פסק הדין וזאת כאשר אין לו כל יריבות עם המשיבה.

3.בנוסף, הוסיף וטען המבקש שהנתבע מספר 2 בכתב התביעה הצהיר הן בשנת 2006 והן בשנת 2009 כי הוא החייב העיקרי בתיק ואילו המבקש שורבב לתיק ללא כל עילה כנגדו ובהיעדר יריבות ואף הוסיף שבעבר לא התגונן מאחר והובטח לו על ידי הנתבע מספר 2 כי הוא יסדיר החוב מול המשיבה.

המבקש הוסיף וטען שלאחרונה נודע לו על הטלת הגבלה על רשיון הנהיגה שלו דבר שיש בו לפגוע פגיעה ממשית בפרנסתו וההליכים הננקטים כנגדו בתיק ההוצאה לפועל מיותרים ומשכך יש לבטלם.

אשר על כן והואיל ולגרסתו שורבב לתביעה סתם ואין עילת תביעה כנגדו ביקש המבקש כי יוארך המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין עד למועד הגשתה בפועל.

4.מנגד טענה המשיבה שעסקינן בבקשה שהוגשה למעלה משש שנים לאחר מתן פסק הדין. לטענתה, המבקש לא הראה כל פגם בהליך שהתקיים מאחר ופסק הדין נחתם ונושא חותמות כדין והסיבה היחידה שנתבע מספר2 אינו מופיע בפסק הדין שניתן כנגדו הינה כי ניתן נגדו פסק דין קודם לכן.

בנוסף, נטען שהבקשה הוגשה באיחור ללא כל הסבר מניח הדעת ואף המבקש אינו מפרט כל טעם המצדיק האיחור בהגשת בקשתו.

כן טענה המשיבה שהמבקש נמנע מלהצהיר בתצהירו שלא היו לו כל קשרים עסקיים עימה ומדוע היה צורך בהבטחות הנתבע מספר 2 כי יסדיר ההליכים מולה ואף הטענה בדבר היעדר יריבות אינה מבוססת דיה ומשכך יש לדחות הבקשה.

בתגובה לכך, טען המבקש שאין יריבות בינה לבין המשיבה מאחר והמציא אישור יועץ מס משנת 2002 לפיו אינו עצמאי ולפיכך אינו קשור לחוב שנוצר לשנים 2003-2004.

5.דיון

בהתאם להוראות תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 בקשה לביטול פסק דין יש להגיש תוך 30 יום מיום שהומצאה ההחלטה למבקש.

בעניין הנדון לא הכחיש המבקש כי קיבל את פסק הדין והאזהרה בתיק ההוצאה לפועל במועד. משכך, די בכך בכדי להניח שחלפו למעלה משש שנים מאז שקיבל המבקש את פסק הדין והאזהרה בתיק ההוצאה לפועל.

במקרה דנן המדובר בבקשה להארכת מועד שנקבע בחיקוק. משכך ובהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 יש צורך בטעמים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

עיון בפסיקת בתי המשפט מלמד כי אין בנמצא רשימה סגורה של נסיבות אשר מהוות משום "טעם מיוחד" להארכת מועד, אולם ובנסיון לקבוע כלל מסוים נוטה בית המשפט לסווג את הנסיבות שבפניו "כטעם מיוחד" כאשר אלו היו חיצוניות ומחוץ לשליטתו של בעל הדין. ראה בש"א 6402/96 הוועדה המקומית לתכנון נ' רחל מיכשוילי, פ"ד נ(3) 209 ;ב"ש 1638/85 ע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע – חב' לבנין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק), פ"ד מ(1) 57; ע"א 6842/00 משה ידידיה נ' סול קסט ו-4 אח', פ"ד נה(2), 904.

עם זאת, בסופו של יום וכנזכר לעיל, נבחן כל מקרה על פי נסיבותיו תוך מתן הדעת לעקרונות ותקדימים שהיו בנסיבות דומות, ולעקרון היסוד השזור בפסיקת בתי המשפט בדבר הצורך במתן יומו של בעל דין, הוא זכות הגישה לערכאות אשר נתפסה כזכות בעלת אופי חוקתי אשר אין לפגוע בה אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

ראה ע"א 04/ 8974 פלוני נ' פלונית [פדאור (לא פורסם) 05 (1) 7] וכן ראה דברי בית המשפט לענין ההשלכה לעקרון האמור בפרשנות סדרי הדין: רע"א 00/ 8292 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון [פדאור (לא פורסם) 01 (1) 16]:

"ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים."

בנוסף, במסגרת השיקולים הנשקלים יש להתיחס אף לנדבך מהותי נוסף בפסקי דינו של בית המשפט העליון בבש"א 7608/00 יוסף אהרון נ' אמנון אהרון ואחרים, פ"ד נ"ד (4) 702, וכן בש"א 5925/01 נסימי מנגד הודיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד נ"ו (1) 193.